חיפוש
  • Nir Raveh

למידה מתוך הקשר

עודכן ב: אוק 29

באחת השיחות הרבות עם אנשי החינוך על impact school נשאלתי האם אפשר " בבית ספר הזה שלכם" ללמד את תחומי הדעת ? מה עם היסטוריה, תנך, אנגלית , מתמטיקה ?


זה סוג השאלות האלו שאני מוצא את עצמי בוהה מול המסך, מרגיש את ההתנגשות בין הצורך לענות תשובה מהר ומדויק לבין הידיעה שאין תשובה כזו.


יש מעט דברים בחינוך ( ואלי בחיים בכלל ) שהם חד משמעיים, כאלו שהתשובה עליהם היא כן/לא.


שאלת תחומי הדעת היא מהשאלות המובהקות שאין עליהן תשובה פשוטה.


ובכל זאת ראוי שנתעכב לרגע על הסוגייה הזו.


אחת המחלוקות האהובות עלי באפיון תהליכי הוראה ולמידה היא בין :

למידה מבוססת תוכן לבין למידה מבוססת מיומנות.


למידה מבוססת תוכן עונה על השאלה מה ילד צריך לדעת - איזה ידע צריך שיהיה לו. התוכן הוא זה שמכתיב את הלמידה ולכן היא נעשית במודל " הכנס ובדוק" - הכנס את החומר לראש ובדוק עם הילד רכש.

למידה מבוססת מיומנות עונה על השאלה מה המטרה שהילד רוצה להשיג ואיזה מיומנות הוא זקוק לשם כך



אלו שתי שאלות שונות כל אחת מהן מייצרת אופן למידה שונה ונותנת תשובה שונה למה התלמיד עושה


וכאן מגיע החלק המורכב - שני אופני הלמידה חשובים. לשניהם יש מקום. זו לא שאלה של האם, זו שאלה של מתי.


בתי הספר היום ( רובם, לא כולם ) מדברים על למידה מבוססת מיומנות ועושים בעיקר למידה מבוססת תוכן. הן ברמת הערכה ( מבחני שנן ושפוך ) והן ברמת הסדירויות - שמות השיעורים לדוגמא


ההורים מן הצד השני מדברים גם הם על מיומנויות אך נחלקים לשני סוגים ( מתנצל על ההכללה )

הורים שחושבים שלמידה ראוי שתהיה רק מבוססת מיומנויות

הורים שחושבים שלמידה מבוססת מיומנויות " פתוחה מידי , שטחית מידי , בית ספר דמוקרטי מידי " , היא טובה אולי להעשרה אבל מה עם לוח הכפל.


התשובה של מערכת החינוך כמערכת ברורה - מבחני הבגרות במתכונתם מסמנים לכל המערכת - ודאי לעל יסודי - את הדרך. התוכן הוא המלך


אלו שתי פרדיגמות שונות - שתי שפות אם תרצו ונראה שכרגע מגדל בבל מנצח, ודאי בעידן המבלבל של למידה מרחוק


מדבר על מיומנויות ועושה מיומנויות. הגענו לתת מענה לריק שנוצר הן בהיבט המעורבות impact school

של הילדים בלמידה והן ברמת החוסר העצום בחיבור התוכן לתהליכים בעולם האמיתי.


למידה היא תופעה רב שכבתית, יש בה תוכן ושינון , ועיבוד, וערוצים שונים של רכישה והפנמה. אבל היא פועלת בצורה הטובה ביותר כשהיא בתוך הקשר. הקשר שנוגע בהגיון הפנימי של הלומד ונותן מענה לשאלה " למה אני לומד את זה " .


ברור לנו שקיימת למידה לשם למידה , תוכן לשם תוכן , ידע לשם ידע- כזה שמאפשר חשיפה לילדים, פותח להם עולם ומגרה את הסקרנות. אבל באותה נשימה ברור לנו שכאן לא מונחת הבעייה. אפשר לחשוף ילד לידע באינספור צורות. הבעייה מונחת בניתוק בין התוכן לבין המטרה - ה- impact.


אני לא לומד גיטרה לשם הידע, הידע מספק לי חוויה אחרת של העולם מאז שהתחלתי לנגן.

למידת תוכן לשם התוכן חייבת להיות כזו שאם אינה מחויבת למטרה בעולם האמיתי היא לפחות מחוברת לסקרנות, לעושר הפנימי.

קריאת שיר של עמיחי אינה משרתת מטרה בעולם היא משרתת את נפש האדם. אם לוקחים אותה והופכים אותה ללמידת תוכן משמימה- אין בה תכלית

אם פותרים משוואות ללא שום הקשר, רק לשם השינון שבדבר זה הופך להיות עונש.


לכן החלטנו- בשלב ראשון - לעמוד בשתי הבטחות :

  • להתעמק בלמידה מבוססת מיומנות באמצעות אתגרים

  • לשבור את הדיכוטומיה הקיימת אצל ילדים בין הנאה ( והנעה ) לבין למידה


כהורים וכאנשי חינוך אני משוכנע שאם נעמוד בשתי ההבטחות הללו - שאלת תחומי הדעת תתייתר מעצמה. לא תהיה לנו שום בעייה לעשות גם וגם ולא או או


להעמקה נוספת בסוגיית תוכן /מיומנות ממליץ לקרוא חומרים של החוקר

Stephen Downes

https://www.downes.ca /







#חינוך #למידה

7 צפיות

Icons from Freepik and Eucalyp at Flaticon.com
©2020 by Madooa. Proudly created with Wix.com